חפש באתר
שם:
אימייל:

מחיר חוברת בודדת בחנויות הוא 78 שקלים; אך ניתן להשיג חוברות בודדות או לחתום על מינוי בפניה ישירה למוציא לאור: הוצאת כרמל, מרכז ספיר, בניין 2, גבעת שאול, ירושלים. טלפון: 02-6540578.  דואר אלקטרוני: carmelph@inter.net.il   כל הקונה חוברות, או חותם על מינוי, ישירות מהוצאת כרמל מקבל הנחה של 25%, וכן אינו משלם דמי משלוח בתוך הארץ.

 למידע כללי:

info@katharsis.co.il

למערכת:

editor@katharsis.co.il

 

הוראות והצעות לכותבים בקתרסיס

מבנה מאמר הביקורת והיקפו

למרות כמה מקרים בודדים בעבר, מדיניות קתרסיס היא לפרסם מאמרי ביקורת המנתחים את הספר או המאמר המבוקר ודנים בטיבו המדעי ובמיתודות המחקר הגלומות בו לא (למרות המקובל במקומותינו) סקירות ארוכות של הכתוב בספר או במאמר, המלוות לכל היותר בהערות קצרות בענייני ביקורת ומתודה. המבקר רשאי, לפי ראות עיניו, לתת לקורא סיכום קצר של תוכנו ומגמותיו של הספר/המאמר בתחילת מאמר הביקורת או להניח לקורא להבין מתוך דברי הביקורת עצמם את תכניו של הספר/המאמר. אך אנו מבקשים בכל לשון של בקשה שעיקרו של המאמר לא יהיה ידע מפורט על תכניו של הספר/המאמר, אלא דיון ביקורתי מפורט ושיטתי.

אין בקתרסיס הגבלת מקום. היו לנו מאמרים של 15 עמודים, ומאמרים של 40 עמודים ויותר. אנו מעדיפים מאמרים ארוכים יחסית, המצטטים משפטים מן הספר/המאמר ומנתחים אותם ניתוח ביקורתי (לא סיכום בלשון המבקר!), והעוסקים גם לאורך הביקורת ואם יש צורך, גם בסופה גם  במתודות (או חוסר המתודות) של המחבר.

אופי הביקורת

קתרסיס משתדלת להיות תמונת מצב ומצב מדעי הרוח והחברה היום עגום למדי. משום כך, טבעי הוא שחלק ניכר לעתים הרוב הגדול של הביקורות בכל חוברת הן "לא מחמיאות". סיבה אחרת לכך היא שהביקורת העברית בימינו להוטה לשבח ולפאר כל מה שפורסם, גם יצירות גרועות, ויש מקום למי שיאמר את האמת על יצירות אלה. אך פרסמנו, ונפרסם, ביקורות חיוביות ומשבחות במקום שהמבקר המומחה סבור במקצועיות ובכנות שהספר/המאמר ראוי לשבח. גם כאן, אם יש הסתייגויות בפרטים, מוטב שגם הן תיאמרנה.

 

סגנון

כותרות

כותרת מאמר הביקורת תכיל: שם מאמר הביקורת, לפי קביעתו של המבקר, ותחתיו (לא בהערה) פרטים של הספר/המאמר המבוקר: שם המחבר, שמות העורכים (במקרה של מאמר בקובץ מאמרים), שם הספר/המאמר, שם כתב העת ומספר הכרך (בביקורת על מאמר), מספר/מספרי עמודים, הוצאת הספרים ומקומה, ותאריך הפרסום.

ציטוטים בגוף הטקסט

ציטוטים קצרים יופיעו בגוף הפיסקה (פרגרף, §), אך במרכאות. ציטוטים ארוכים יופיעו בפיסקה נפרדת, ובהזחה  (indentation).

ציטוטים באותיות לטיניות או יווניות יופיעו כמו שהם. ציטוטים בשפות אחרות ערבית, סנסקריט, סינית וכדומה יופיעו בתעתיק עברי, ובתעתיק באותיות לטיניות בסוגריים אחריו.

במקום שיש דיון מפורט במשפטים או מלים בשפה שאינה עברית, אנגלית או צרפתית, אנו מבקשים מן הכותב להשתדל להסביר את עיקרי הדיון גם לקורא שאינו מצוי אצל אותה שפה או לציין שחלק זה של הדיון אינו ניתן להבהרה אלא ליודעי אותה שפה.

המערכת אינה יכולה לבדוק את הציטוטים, ואנו סומכים על הכותבים שיקפידו על דיוקם.

 

 

הערות ומראי מקומות

מראי מקומות והפניות לפרסומים אחרים, גם בגוף הטקסט וגם בהערות (או בביבליוגרפיה בסוף הביקורת) – לפי העדפת המבקר, אך שוב בתנאי שמראי המקומות וההפניות יהיו בסגנון אחיד. שתי האפשרויות הן:

1. בציטוט הראשון מחבר, שם הפרסום, שמות העורכים (לקובצי מאמרים),  מקום (לספר) או כרך (לכתב עת),  שנת הפרסום, עמודים (למאמר בכתב עת או בקובץ).  מכאן ואילך, כותרת קצרה והפנייה בסוגריים למקום הראשון בו ניתנו הפרטים המלאים. אנו ממליצים שלא להשתמש ב"שם" או ibid אלא בסמוך מאד להזכרה הראשונה.

2. ("שיטת שיקאגו"). שם מחבר ושם שנת הפרסום ובסוף מאמר הביקורת ביבליוגרפיה אלפביתית של מחברים ושנות הפרסום, ופירוט הספרים או המאמרים.

שמות ספרים, כתבי עת ויצירות יופיעו גם בטקסט וגם בהערות בפונט נטוי (italics), שמות מאמרים במרכאות. שמות הסעיפים או הפרקים של מאמר הביקורת, בפונט עבה (bold) – וכן גם מלים או משפטים שהכותב רוצה להדגישם.

כתיב וסימני פיסוק

כל כותב רשאי להשתמש בסוג הכתיב הנראה לו: חסר, חצי מלא, מלא, מלא שבמלא; אך המערכת מבקשת מכל כותב להקפיד על כך שאותה מלה תופיע בדיוק באותו כתיב בכל מקום שהוא משתמש בה.

סימני פיסוק הם אחת מן הבעיות בעברית של ימינו, וכאן תרשה המערכת לעצמה לשנות את סימני הפיסוק של המחברים במידת הצורך אך רק במקום שבהירות המשפט ונוחיות הקורא דורשת זאת.

סגנון כתיבה

סגנון הכתיבה של כל כותב יישמר במידת האפשר. ככלל, מדיניותנו מנוגדת ניגוד גמור למדיניותם של רוב "העורכים הלשוניים", המשכתבים כל מלה שניה וכל משפט לפי סגנונם וטעמם האישי. אנו מתערבים בענייני כתיב, דקדוק, תחביר וסגנון רק במקום שלפנינו שגיאה בעליל, או במקום שסגנונו של משפט הוא כה בלתי ברור שיש לכתבו מחדש לשם ההבנה הבסיסית. במקרה האחרון, אנו מתייעצים בכותב המאמר וקובעים את הנוסח בהסכמתו, כדי לוודא שכיוונו לדעתו.

כדי למזער את התערבות המערכת, אנו מפצירים בכותבים להקפיד על עברית תיקנית ועל סגנון המובן לקורא העברי המשכיל.

 

כתובת  המבקר

בסוף כל מאמר ביקורת תופיע כתובתו של המבקר - לפי בחירתו: מקום העבודה, או מכון מחקר, או כתובת פרטית. לא יצוינו תארים אקדמיים, משרות ותפקידים, וכיוצא באלו. המבקרים מתבקשים לציין את הכתובת הרצויה להם בסוף כתב היד.

 

תמצית אנגלית

הכותבים מתבקשים לשלוח לנו גם תמצית אנגלית של מאמר הביקורת, בהיקף של עמוד אחד או שניים. את התמצית ניתן לשלוח גם בנפרד, לאחר שהמאמר עבר את קריאת הקורא המקצועי והודעה על כך הועברה לכותב.

 

משלוח כתב היד

בשלב ראשון, מתבקש הכותב לשלוח הדפס של כתב היד לכתובת שתוסכם בינו לבין נציג המערכת העומד אתו בקשר. לאחר אישור המאמר על ידי הקוראים וחברי המערכת (והכנסת התיקונים אם יידרשו), נבקש מן הכותב לשלוח את המאמר כקובץ בדואר אלקטרוני לכתובת שתינתן לו.

הגשת קבצים: במידת האפשר להגיש ב- Word או ב- rtf ל- Windows; או ב"מלל" או ב- Nisus למקינטוש.

במקרה של פונטים ביוונית, או סנסקריט בתעתיק, וכיוב, נבקש להתייעץ במערכת.

כל הזכויות שמורות לאתר קתרסיס Copyright © 2006 בניית אתרים  EKDesign